Share
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מדד החוסן הישראלי

חיזוק החוסן הכלכלי-תעסוקתי של משקי הבית יוביל חיזוק הכלכלה הישראלית.

צוות מדד החוסן:

נירית גדסי – מומחית לשירותים פיננסיים וחינוך פיננסי

ד”ר דנה הלר – מומחית בניהול סיכונים, Tech for Impact

יובל סמט – מנכ”ל, Riseup

משבר ייחודי מוביל להזדמנות ייחודית

המשבר הנוכחי הוא ייחודי במאפייניו ובהיקף הפגיעה שלו בסקטורים שלמים, בפריסה ארצית הנוגעים בקבוצות אוכלוסיה שונות. המשבר צפוי ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה גם לנוכח חששות לגלים חוזרים של התפרצות הוירוס.

ההתמודדות הנדרשת על מנת לשקם את המצב הכלכלי-תעסוקתי של אזרחי מדינת ישראל היא מורכבת. קובעי מדיניות ממשלתיים, רשויות מקומיות והסקטור העסקי שירתמו לסיוע בתהליך ההתאוששות, זקוקים יותר מתמיד לכלים על מנת לזהות את מוקדי הבעיה החמורים ביותר, לתעדף בין התערבויות, ולעקוב אחר יעילותן.

אנחנו מציעים כלי פשוט וזמין, המייצר קשר ישיר בין המאמצים לצרכים הבסיסיים של אנשים להתמודדות עם המצב הקיים ולצמיחה מתוכו.

המטרה – בניית חוסן כלכלי-תעסוקתי למשקי הבית

המוקד הוא “משק הבית” – התא המשפחתי או האישי שכל אחד מאיתנו חלק ממנו. יחידה זו משפיעה על המצב הכלכלי במשק ומושפעת ממנו, סימולטנית, הן לאור תפקידה כמניעה את גלגלי הייצור והתפוקה של המשק בצד ההיצע, והן מכוח היותה מחוללת צריכה פרטית בצד הביקוש ומען לצריכת שירותים שמספקת המדינה.

אנשים הסובלים ממצוקות כלכליות, תעסוקתיות, מקושי בהשגת דיור ראוי או מחרדות מפני עתידם נמצאו פגיעים יותר בריאותית, פיזית ונפשית כאחת. הגברת יכולת התעסוקה של משק הבית נמצאה כגורם האפקטיבי ביותר למניעת עוני – יותר ממתן תמיכות שאינן תורמות לשיפור משמעותי בסיכוי למציאת תעסוקה.

לאור הפגיעה של המשבר בתעסוקה וההשלכות החמורות של אבטלה על משקי הבית יש לבחור בגישה מרחיבה המתייחסת לבניית חוסן כלכלי-תעסוקתי למשקי הבית. חוסן כלכלי-תעסוקתי הוא היכולת של משק הבית להתאושש באופן עצמאי ממשבר תעסוקתי, תוך שימוש בהיצע השירותים ותוכניות סיוע הקיימות במשק. הוא מגלם לא רק את מצב התעסוקה הנוכחי של משק הבית אלא מתייחס לפרמטרים נוספים כגון חסמים בפני חזרה לתעסוקה, גמישות תעסוקתית ויכולת העמידה של משק הבית במצב של חוסר תעסוקה זמני.

לפיכך, בחרנו להתמקד באפיון ומדידה של החוסן הכלכלי-תעסוקתי של משקי הבית ככלי אופרטיבי.

מדד החוסן הכלכלי-תעסוקתי

אופיו של המשבר יצר חסמים שאינם דומים לסיטואציות רבות שנבחנו ונלמדו בעבר. מצב זה מחדד את החשיבות הרבה באיסוף מידע פרטני על מצב משקי הבית באופן שוטף והבנת החסמים השונים הניצבים בפני קבוצות שונות באוכלוסיה. הדבר אמור הן ביחס משקי הבית המחזיקים במקום עבודתם טרם המשבר והן ביחס למשקי הבית שאיבדו את מקום עבודתם או עצמאים שחווים פגיעה קשה בביקושים.

אחד החסמים להתערבות אפקטיבית היום הוא היעדר תשתית נתונים מתאימה. מיפוי החסמים העומדים בפני משקי הבית בשיטת bottom-up ובניית מדד חוסן שישמש למעקב שוטף יתמכו במטרות הבאות:

  • מתן כלי אופרטיבי לקובעי מדיניות לאיתור אוכלוסיות פגיעות, זיהוי מוקדם של מגמות הצפויות לפגוע באוכלוסיות מסוגים שונים, תעדוף של משאבים ותוכניות ובקרה אפקטיבית של מידת השפעתם.
  • רתימה של הסקטור העסקי למתן פתרונות לחיזוק החוסן על ידי שימוש במדד לצורך הבנה של החסמים הנוגעים לפלח אוכלוסיה שהם מעוניינים לסייע לו. לדוגמא, מיפוי צרכי מצבת העובדים הנוכחית של מעסיקים יניע אותם לסייע.
  • העצמה של מאמצי הרשויות המקומיות – שימוש במדד ייצר לרשויות הבנה לגבי החוסן המקומי על בסיס המצב המסתמן במחוונים האישיים והיכולת לגזור ממנו מאפיינים, דפוסים ותובנות ברדיוס המקומי והאזורי.
  • העצמה והנעה לפעולה של משקי הבית – תוצאות המדידה ישמשו בידי משקי הבית ככלי אבחון נגיש לזיהוי ״נקודות החולשה״ המעכבות את יכולתם להתמודד בהצלחה עם המשבר הכלכלי-תעסוקתי. בנוסף, זיהוי פרטני של צרכים יאפשר הנגשה של מידע מותאם-אישית בנוגע למשאבים קיימים ותוכניות זמינות שעשויות לסייע בבניית ״תוכנית התמודדות״ פרטנית.

מרכיבי מדד החוסן הכלכלי-תעסוקתי

מדד החוסן מורכב משלושה תתי-מדדים עיקריים: החוסן הכלכלי של משק הבית; הכושר התעסוקתי של משק הבית; והגמישות התעסוקתית האומדת את היכולת של המפרנסים במשק הבית להתאים את עצמם לשינויים בשוק העבודה.

חוסן כלכלי

רמת ההכנסות משפיעה על היכולת של משק הבית לעמוד בהתחייבויות שוטפות ובהוצאות בלתי צפויות. מדד החוסן הכלכלי נועד למפות את היכולת של משק הבית לעמוד בשינויים במצב התעסוקתי וברמת ההכנסות, ולזהות עד כמה חרדה מקושי כלכלי משפיעה על יכולת התפקוד של המפרנסים במשק הבית.

כושר תעסוקתי

היכולת של המפרנסים במשק הבית לבצע את העבודה המוטלת עליהם מושפעת מקיומם של תנאים פיזיים שונים.

גמישות תעסוקתית

מיומנויות רחבות יותר או כאלה המתאימות לתפקידים שונים או כאלה הניתנות להעתקה לסקטורים כלכליים שונים, משפרות את יכולת ההסתגלות לשינויים אקסוגניים.

מרכיבי מדד החוסן הכלכלי-תעסוקתי של משקי הבית

חוסן כלכלי כושר תעסוקתי גמישות תעסוקתית
קיומה של הכנסה שוטפת מעבודה (תעסוקה מלאה או חלקית, כולל אם היתה פגיעה בהכנסה ביחס לטרום המשבר) קיומם של תנאים מאפשרים ליציאה לעבודה (פתרונות לילדים או בן משפחה חולה, ניידות, מצב בריאותי תקין, וכו’) מיומנויות גמישות המאפשרות שינוי תפקיד/סקטור
יכולת עמידה בהוצאות שוטפות עם מקורות ההכנסה הקיימים אפשרות עבודה מהבית/מרחוק נגישות למעסיקים פוטנציאליים (היכרות וניסיון עם תהליך חיפוש עבודה, נגישות למידע עדכני על משרות פנויות, לרבות הסבה מקצועית)
כרית ביטחון להתמודד עם מאזן שוטף שלילי (נוכחי או כתוצאה פגיעה עתידית בהכנסות או הוצאה בלתי צפויה) חשש מאובדן תעסוקה (או מחוסר יכולת לחזור לתעסוקה) מחויבות לתעסוקה ומוכנות לשינוי
חרדה מהמצב הכלכלי תחושת חרדה ואובדן שליטה נוכח המצב

באמצעות שאלון (שיתחיל כפיילוט) שימולא על ידי משקי הבית יזוהו הצרכים שלהם ושל מעסיקים וארגונים אחרים וימופו החסמים הקיימים. בהתאם למידע שיתקבל וניתוחו, ייבנו לוחות מחוונים וכלי מעקב. פלטפורמה דיגיטלית תאפשר להפנות את משקי הבית לפתרונות מותאמים לצרכיהם. התוצר השלם יכלול:

  • לוח מחוונים משפחתי
  • פלטפורמה דיגיטלית להנגשת פתרונות
  • דוחות מעקב וסיכום למקבלי ההחלטות ברמות השונות
  • דוחות מעקב תקופתיים לציבור