Share
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תיירות

כחלק מתהליך ההקמה של יוזמת “מדינה למופת”, התגבש צוות של אנשי חזון ועשייה בו לוקחים חלק גורמים מובילים בתחום התעשייה. הצוות גיבש הצעות ראשונות המכוונות לפיתוח התחום, חיזוקו ויצירת חוסן חברתי – כלכלי.

המשבר הנוכחי פגש ענף בצמיחה, שהובילה לשחיקת האיכות ולעליית מחירים. ענף התיירות והמסעדנות הוא מהענפים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמשבר, וזמן השיקום הצפוי בו הוא הארוך ביותר. באמצעות השקעה ביצירת מיזמים חדשניים ומותאמים, שימוש בעוצמה הטכנולוגית של המדינה ובשינוי תודעתי של המבקרים והתיירים, ניתן לשקם את הענף, לייצר ביקושים חדשים, להפוך את ישראל ליעד תיירותי מהמובילים בעולם, ולייצר פרנסה בכבוד למאות אלפי ישראלים וישראליות.

צוות תיירות:

מובילי הצוות: אילנית מלכיאור – הממונה על התיירות, הרשות לפיתוח ירושלים | יוסי פתאל – מנכ”ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת

אורי אברוסקין – מנכ”ל, שר-אל

חיים אוחיון – בעלים, מלון ‘גליליון’

שאול גולדשטיין – מנכ”ל, רשות הטבע והגנים

חלי יעקבס – מנכ”לית, תיירות ניר דוד

גל מור – מנכ”ל שותף, אברהם הוסטל

לילך נגיד – ראש מנהלת העיר העתיקה, עיריית ב”ש

אורי סירקיס – מנכ”ל, ישראייר

נעמה ספיר – מנכ”לית, I LOVE BASH

ד”ר שחר שילה – ד”ר לתיירות ובעל חברה לכתיבת תוכנית אב לפיתוח תיירות עירונית

חזון התיירות של ישראל

ישראל תהיה יעד תיירותי, מקומי ובינלאומי,  תייצג גאוות יחידה, איכות חיים מקומית, תייצר הצעת ערך ייחודית בינלאומית ותהווה אחד ממנועי הצמיחה והתעסוקה המשמעותיים במדינת ישראל.

ההמלצות העיקריות

  1. הקמת קרן הון סיכון להשקעה במיזמי תיירות חדשניים על מנת להביא רוח של חדשנות ויצירתיות לענף.
  2. שימוש בדיגיטציה במטרה לשפר מוצרים תיירותיים קיימים ואת אופן שיווקם, תוך העצמתם של עובדי הענף באמצעות שיפור יכולות בתחום הדיגיטלי.
  3. הגדלת  עקומת הביקושים באמצעות: פיתוח והשקעה בכנסים, מינוף תיירות בריאותית והנעת Eco Tourism.
  4. פיתוח תשתיות נדרשות עבור תיירות מקומית ובינלאומית, שדרוג המיצוב וההנגשה של האתרים בישראל.

מטרה

  • פיתוח ארגז כלים להתמודדות עם אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה תעשיית התיירות בישראל, אשר חשף את העדר החסינות התעסוקתית של למעלה מ-450,000 איש בענף כולל תיירנים, מורי דרך, דיילים, מסעדנים, מלונאים, נהגי מוניות, סוכני תיירות, חברות קייטרינג, פרחים ועוד.

עקרונות מנחים

  1.   שיתוף פעולה של הממשלה והרשויות המקומיות עם המגזר העסקי והמגזר השלישי.
  2. מיקוד בהון האנושי כמחולל עיקרי בענף, ובהתאם לכך ההכרה שהעובדים בתעשייה הם העוגן הכלכלי המרכזי שלה (כ 350 אלף מועסקים).
  3. פיתוח מנועי צמיחה באפיקים חדשים שירחיבו את מעגל המועסקים בענף ויאיצו את הפעילות – ולא באמצעות פיצוי על אובדן הכנסות בתקופה הנוכחית.
קרא עוד

תמונת מצב

ענף התיירות מהווה 2.6% מהתמ”ג ומעסיק 141 אלף עובדים. הענף הוא מבין הנפגעים הקשים ביותר מהמשבר, כאשר מרבית העסקים בהשבתה מוחלטת, ורבים על סף פשיטת רגל. המשבר פגש ענף במגמת עלייה משמעותית. כך למשל, הייתה גדילה של 60% בכמות התיירים בתוך חמש שנים. העלייה בביקוש הובילה לשחיקה באיכות השירות ולעליית מחירים בלתי מבוקרת. ההערכות הן שהסרת מגבלות התנועה תארך מעל שנה. לשם ההשוואה, המגבלות שהוצבו בעקבות נגיף ה SARS בשנת 2003 ארכו ארבעה חודשים בלבד. במקרה של נגיף SARS, התאוששות ענף התיירות במדינות שנפגעו ארכה 18 חודשים. בעקבות נסיון העבר, ישנן הערכות כי ענף התיירות יתאושש מהמגבלות הנוכחיות רק לאחר כעשור, בעקבות קריסת הענף כך שלא יוכל להשתקם גם כשהביקושים יחזרו. התיירות בכל העולם סובלת מפגיעה קשה בהכנסות, לצד פגיעה תדמיתית – היא נתפסת בתור הגורם שהניע את המחלה. במדינות שונות ניתנת תמיכה לעוסקים בענף, בישראל אגף התקציבים ממאן להעביר תקציבים בטענה שכיום אין תיירות ולכן אין טעם להעביר כספים לתיירות.

חולשות ואתגרים מרכזיים

  • פיטורים המוניים ופשיטות רגל – חברות שקריסתן תמנע מהן להתאושש גם לאחר חזרת הצמיחה.
  • המיתון הכללי במשק יוביל לצמצום הצריכה הכוללת ולפגיעה ייחודית בצריכת שירותי הענף שנחשבים כמוצרי מותרות.
  • הגבלות תנועה בינלאומית, יקשו על ההתאוששות גם כאשר שאר המשק יחזור לפעילות כמעט מלאה ולצמיחה.
  • למדינת ישראל תלות גבוהה בתחבורה אווירית כתוצאה מיחסייה המדיניים עם המדינות השכנות.

הזדמנויות מרכזיות

  • ישראל נתפסת כמדינה בטוחה ברמה הבריאותית בהשוואה למדינות רבות אחרות. הניסיון מלמד שכאשר יש האטה או ירידה בביקושים ביעדי תיירות מסוימים זו שעתם היפה של יעדים חדשים. ישראל תוכל כעת למצב עצמה כיעד תיירותי מועדף.
  • ישראל היא מהמדינות המנוסות ביותר בניהול תיירות בעתות משבר, עקב ניסיונה במשברים על רקע ביטחוני והתאוששות מהם.
  • מגבלות ריחוק חברתי, בדגש על ריבוי נוכחים במקום סגור והומה אדם, כנראה ימשיכו ללוות אותנו לאורך זמן. מצב זה פותח הזדמנות ייחודית לתחום האירוח והשירותים במרחב הכפרי.
  • לישראל יכולות טכנולוגיות גבוהות, אשר יהוו יתרון יחסי במתן פתרונות חדשניים לביקושים המשתנים.
  • הזדמנות לשדרוג תשתיות ארגוניות, פיזיות וטכנולוגיות של גורמי תיירות.
  • פיתוח תיירות רפואית בינלאומית, לאור קריסתן של מערכות בריאות במדינות אחרות.
  • מינוף תיירות עסקית-רפואית בינלאומית בנושאי חידושים טכנולוגיים בענף וכן תיירות דתית הנוגעת בצורך האמוני של רבים להתחבר לתקווה.

מהלכים ליישום

  1. הקמת קרן הון סיכון להשקעה במיזמי תיירות חדשניים לפיתוח רוח של חדשנות. מיצוב התיירות הדיגיטלית בישראל כמתקדמת ביותר בעולם, המתבסס על מיצובה של מדינת ישראל כמעצמה לחדשנות טכנולוגית.
    • הקמת חממת האצה (אקסלרטור) לפיתוח חדשנות ויצירתיות בענף התיירות בירושלים.
    • ביג דאטה
    • חברות ביג-דאטה ישראליות, יופעלו לריכוז כל הטכנולוגיות הקיימות היום בעולם שעשויות להיות רלוונטיות לתחום.
  2. דיגיטציה מתקדמת של ענף התיירות. פיתוח תוכנית אשר תכלול קביעת תקן לחוויה תיירותית דיגיטלית ויישומו באופן רציף ועקבי הובלה עולמית בתיירות דיגיטלית.
  3. הגדלת עקומת הביקושים
    • אשכולות לינה אזוריים. שימוש במערכות דיגיטליות חכמות שיאפשרו להתייחס לצימרים בגליל, בגולן ובדרום כ”בתי מלון לגו”. כך למשל, קבוצת תיירים שמחפשת עשרים חדרים במלון, באזור ללא מלונות – יוכלו לקבל הצעה לקבוצת צימרים ברדיוס מסוים שייתנו מענה לצרכיהם.
    • תיירות וירטואלית. שילוב סיורים פיזיים עם סיורים וירטואליים. שילוב זה עשוי למשוך מבקרים שהתחילו בסיור וירטואלי להשלימו במציאות.
    • תיירות רפואית. קריסת מערכות בריאות בעולם, בעוד המערכת הישראלית מציגה חוסן, עשויה לייצר פתח לתיירות רפואית של מי שאינם יכולים לקבל טיפול רפואי בחו”ל. מערך שיווק אגרסיבי ייצר תנועת תיירות בהיקף משמעותי.
    • תיירות עסקית. קיום כנסים בינלאומיים והקמת מרכזי כנסים ייחודיים בנגב ובגליל, באופן שיאפשר לשמור על מגבלות הריחוק החברתי. כך למשל, קיום כנסים באוויר הפתוח. בנוסף, פיתוח טכנולוגיות שיאפשרו למארגני הכנסים לנהל את הכנס תוך שמירה על כללי הבטיחות הרפואיים.
    • תיירות חוצת גבולות יבשתיים Overland. עם סגירת התיירות הנכנסת דרך האוויר, ישנה הזדמנות לפתח את התיירות הנכנסת במעברים היבשתיים מירדן ומצרים. יש לפתח פורומים אזוריים עם נציגי המדינות השכנות כדי להפחית מיסי מעבר, לייעל את הבידוק הבטחוני, ולהציע חבילות ייעודיות לתיירים.

להורדת הפרק המלא, לחצו כאן

התוצרים המוצגים כאן לפניכם נכתבו בקוד פתוח, אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בהמשך המחקר, החשיבה והעשייה. להצטרפות לעשייה לחץ כאן

בלוג

בנושא תיירות
רוני פלמר - מנכ"ל ומייסד תנועת אור
בואו נזכר שיש לנו חמשה סוגים עיקריים של משברים שנתמודד איתם בענק בעשור הקרוב; מלחמה- הגדולה שבהן עוד לפנינו. ...
מייקל אייזנברג - מייסד ושותף-מנהל, קרן Aleph
פעם הייתי תייר, עכשיו אני אזרח. פעם הייתי צעיר, עכשיו אומרים עליי שאני מבוגר. אינני מרגיש מבוגר. אינני מרגיש מבוגר. פעם הייתי יהודי, עכשיו אני גם ישראלי, ולמען האמת אינני חושב שממשיך להיות הבדל משמעותי ביניהם. תמיד הייתי ציוני....
ישראל דנציגר - יזם ומנכ"ל הייטק, מנכ"ל משרד הגנת הסביבה לשעבר
הקורונה מאתגרת אותנו, מציבה מחסומים חדשים, מגבילה חירויות, מצמצמת את מה שחשבנו שאנחנו יודעים על מרקם החיים......