Share
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

תעשייה

כחלק מתהליך ההקמה של יוזמת “מדינה למופת”, התגבש צוות של אנשי חזון ועשייה בו לוקחים חלק גורמים מובילים בתחום התעשייה. הצוות גיבש הצעות ראשונות המכוונות לפיתוח התחום, חיזוקו ויצירת חוסן חברתי – כלכלי.

המשבר הנוכחי חשף את החוסן הנמוך של העוסקים בענף התעשייה. מאות אלפי משקי בית היו חשופים עוד בטרם המשבר לחוסר יציבות תעסוקתית. המשבר הנוכחי מביא עימו הזדמנות לייצר תהליכים משמעותיים שיחזקו את החוסנם של העוסקים בענף – בשיגרה החדשה שתיווצר וביכולתם להתמודד עם משבר נוסף.

צוות תעשייה:

מוביל הצוות: ישראל דנציגר – יזם ומנכ”ל הייטק, מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר

ד”ר רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים

דפנה אבירם ניצן – מנהלת מרכז ממשלה וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ד”ר אייל דורון – חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מרצה במרכז הבינתחומי

גיל וייסלר – מנכ”ל וישיי ישראל

מוטי לוין – מנכ”ל, חיפה כימיקלים

יוני ליימן – מנכ”ל, אורטל השקעות

קרין מאיר רובינשטיין – נשיאה ומנכ”לית, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות

יוחנן פלסנר – נשיא, המכון הישראלי לדמוקרטיה

רביב צולר – מנכ”ל, כי”ל

פרופ’ ערן רזין – המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית וסגן ראשת איגוד המתכננים

מירב קינן – מנכ”לית, איגוד ההייטק במסגרת התאחדות התעשיינים

חזון לעתיד התעשייה הישראלית

התעשייה הישראלית תספק מאות אלפי משרות מגוונות ואיכותיות בכל עת, תהיה מהמובילות בעולם טכנולוגית  ותהווה מנוע צמיחה משמעותי למדינה.

ההמלצות העיקריות לתעשייה הישראלית

  1. הקמת רשת לחיבור מועסקים לתעסוקה מבוססת הכשרות בתעשייה לחיבור בין היצע משרות זמין למבקשי ובמקביל תספק גישה להכשרות דיגיטליות ומעשיות של הטובים והטובות בתחומם/ן.
  1. תמרוץ מפעלים להשקיע בהון פיזי והון אנושי – קידום חדשנות תעשייתית טכנולוגית (industry 0.4) והכשרות מתקדמות לעובדים הקיימים.
  2. הקמת קרן השקעות לחיזוק התעשייה בהובלת המגזר העסקי, תוך גיוס רשת ביטחון ממשלתית.
  3. הגדרת ערי פיילוט לקידום חדשנות בתעשייה על בסיס נכסים ייחודיים, כמודל לרשויות ברחבי המדינה.

מטרות

  • הגדלת חוסנם של מאות אלפי משקי בית כתוצאה מניתוח המגמות, הנכסים והעתיד, בדגש על פיתוח ההון האנושי ע”י הקניית מיומנויות והכשרות מגוונות והפיכת התעשייה הישראלית למובילה עולמית מבחינה טכנולוגית, מהפכה אשר צפויה להעלות את הביקוש לעובדים במגוון תפקידים חדשים.
  • יצירת פלטפורמות לשיתוף פעולה רחב של הממשלה עם נציגי התעשיינים והעובדים ולהשקיע משאבים אדירים – לא רק בהחייאת עסקים במהלך המשבר, אלא בבניית כוחה של התעשייה מחדש.
  • בניית חוסן תעשייתי מקומי הכולל: מגוון ענפים התומכים זה בזה, הנמכת התלות באספקה חיצונית שעלולה להיקטע בעת משבר, עידוד צריכת ייצור מקומי והשוואת רמת הפריון בישראל לזו המאפיינת את מדינות הייחוס בארגון ה-OECD.

עקרונות מנחים

  • הכרה בתעשייה המקומית כבעלת חשיבות עליונה לעצמאות המדינה
  • מבט מפוקח על אתגרים בהווה ובעתיד
  • אנשים ומכונות – שילוב אופטימלי של ההון האנושי וההון הפיזי
קרא עוד

עיקרי המחקר

תמונת מצב נוכחית

ענף התעשייה בישראל מעסיק למעלה מ-400 אלף עובדים ב 13 אלף מפעלים, מה שהופך אותו לענף קריטי בחוסנה הכלכלי של המדינה. בעקבות המשבר, 20% מהעסקים בענף ספגו ירידה של מעל 75% מהפדיון, ו-20% מהעובדים בענף הוצאו לחל”ת. בעוד ענפים חיוניים דוגמת מזון ופרמצבטיקה צפויים להפגין חוסן, מרבית הענפים צופים פגיעה בעתיד הקרוב עקב חוסר יכולת לעבוד מרחוק, בטווח הבינוני עקב ירידה בביקושים, ולבסוף, פגיעה כתוצאה מקושי מובנה לביצוע הכשרות ותהליכי הסבה לתחומים שונים.

המצב הנוכחי, בשילוב מגמות בינלאומיות בתחום התעשייה ודוחקות את התעשייה הישראלית להכריע לגבי כיוונה. ייצור המוני המסתמך על כוח אדם לא מיומן עבר ברובו למדינות בהן כוח העבודה מאוד זול. המהפכה התעשייתית הרביעית (industry 4.0), מייתרת עובדים לא מיומנים בכך שהיא מייצרת אוטומציה מצד אחד, ודורשת כוח מיומן שיפעיל אותה מצד שני. אנו עדים להמלצות עולמיות לממשלות להגדיל את הגירעון כדי לממן פיתוח תשתיות וטכנולוגיות שיגבירו את הפריון.

לסיכום, ניכר כי על ישראל להשקיע בתשתיות ופיתוחים טכנולוגיים לצד הכשרת עובדים, שכן ללא אלו תאבד התעשייה הישראלית את היתרון התחרותי שלה במהרה.

חולשות מרכזיות

  • פריון נמוך ביחס ל OECD. הפער נובע מרמה נמוכה של תשתיות תחבורה ותקשורת, מחסור בכוח אדם מיומן, ונטל בירוקרטי כבד.
  • מחסור של כ-15,000 עובדים מיומנים.
  • חוסר הטמעת טכנולוגיות חדשניות

איומים מרכזיים

  • ירידה בביקושים בארץ ובעולם, בעיקר במדינות היעד המרכזיות לייצוא (אירופה וארה”ב).
  • קטיעת שרשרות אספקה: מגבלות על תחבורה ותובלה בינלאומית.
  • עלייה במחירי חומרי הגלם.
  • המשך הגבלות על מספר עובדים במפעלים.

הזדמנויות וחוזקות מרכזיות

  • המשבר יצר הזדמנות לשינוי תודעתי בדבר חשיבותה של תעשייה ושל הייצור המקומי לחוסנה ועצמאותה של ישראל.
  • חיזוק הייצוא למשק האסייתי הצומח.
  • אפשרות להכשרת עובדים שנפלטו מהתעשייה ומענפים אחרים.
  • הגדלת הפריון על ידי מימוש הזדמנות להכשרות והשקעה בהון אנושי איכותי ומתקדם.
  • שדרוג התעשייה וכח האדם הנדרש על ידי אימוץ ומעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות (industry 0.4).
  • מינוף הניסיון והטכנולוגיה של התעשייה המסורתית, ליצירת תעשיה חדשה ומתקדמת.
  • ריכוז גיאוגרפי של מפעלים בשטח מצומצם יחסית בנגב ובגליל.

מינוף המשבר – מהלכים ליישום

  1. הקמת רשת תעסוקה והכשרות בתעשייה. אלגוריתם שמזהה פוטנציאל קבלה לעבודה בהתאם ליכולת המועמד לעבור הכשרות נדרשות ולא רק על פי נתוניו הקיימים. הרשת תזהה את ההתאמה ובמקביל תספק גישה להכשרות דיגיטליות ומעשיות של הטובים והטובות בתחומם/ן. הרשת מבוססת על טכנולוגיה והכשרות דיגיטליות ומעשיות של הטובים והטובות בתחומם/ן.
  2. קידום חדשנות תעשייתית טכנולוגית (industry 0.4) והכשרות מתקדמות באמצעות תמרוץ מפעלים להשקיע בהשקעות הון פיזי והון אנושי
    א. מתן הטבות מס להגדלת ההשקעה בהון אנושי ופיזי. הגדלת ההשקעה פי 2 וסה”כ מעל 4% מההכנסות השנתיות.
    ב. ערבויות מדינה להלוואות למטרה השקעה בהון אנושי ופיזי.
    • הגדלת ערבות המדינה ל-50% מההלוואה
    • הארכת תקופת הערבות להלוואות לחמש שנים
    • המרת הערבות למענק עבור עסקים שיגדילו את ההשקעה בתשתיות והכשרה, (הגדלה ההשקעה פי 2 וסה”כ מעל4%  מההכנסות השנתיות, ובלבד ששיעור הרווחיות לא יקטן מעבר לשיעור ההשקעה)
    • תמרוץ להשקעה בקווי ייצור גמישים, על מנת לאפשר שינוי יעוד בעת חירום
  3. הקמת קרן השקעות לחיזוק התעשייה בהובלת המגזר העסקי, תוך גיוס רשת בטחון ממשלתית
    • השקעה בהזדמנויות מיזוג בתעשייה המסורתית, על מנת לייצר יתרון לגודל ותחרותיות, תוך שימור מקומות העבודה.
    • ערבויות מדינה לקרנות וגופים פיננסיים שישקיעו ב “spin offs” חדשים, מתקדמים וטכנולוגיים בתעשייה המסורתית.
    • חיבור האקדמיה לתעשייה על ידי הפיכת מחקרים אקדמאיים לחברות.
  4. הגדרת ערי פיילוט לקידום חדשנות בתעשייה על בסיס נכסים ייחודיים, כמודל לרשויות ברחבי המדינה
  • מיפוי מגמות עולמיות בעלות פוטנציאל צריכה מוכחת לעשרות השנים הבאות ושידוכן לרשויות ואזורים בעלי נכסים הנותנים מענה.
    • פיתוח אקו סיסטם הנותן מענה של 360 מעלות ברמה המקומית החל ממערכת החינוך, אזורי תעסוקה ותעשייה, תמריצים, סביבת עבודה ואיכות חיים.
    • השקעה בעוגנים, תשתיות, ומנגנונים המרכיבים את תנאי הבסיס למצוינות ברמה הבינלאומית ומיצוב הערים כיעד ייחודי המספק מענה לביקושי העתיד.

להורדת הפרק המלא, לחצו כאן

התוצרים המוצגים כאן לפניכם נכתבו בקוד פתוח, אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בהמשך המחקר, החשיבה והעשייה. להצטרפות לעשייה לחץ כאן

בלוג

בנושא תעשייה