השכלה והכשרות

עיקרי המחקר

תמונת מצב עדכנית ותחזיות

משבר הקורונה עצר בבת אחת את הלמידה וההוראה הסינכרונית. הצפי הוא שעד פיתוח חיסון, לכל המוקדם בשנת 2022, החברה תאלץ לממש כלים של ריחוק חברתי. המשמעות המיידית לעשייה החינוכית היא לימודים בקבוצות קטנות בשילוב עם לימודים מרחוק. בפרוץ המשבר, המערכת ניסתה לשחזר את שגרת הלימודים טרום הקורונה, לימודים מבוססי מורה-כיתה (למרות שבישראל החלו בבניית תשתיות לאומיות ללמידה דיגיטלית, כדוגמת קמפוס או התכנית הדיגיטלית הלאומית של ממשלת ישראל, עוד לפני פרוץ המשבר, השימוש בהן עד כה היה מוגבל). הדבר הפך את אמצעי המחשוב והנגישות לאינטרנט לזכות בסיסית של כל אזרח/ית בישראל. קיימת סכנה ממשית לנשירה והגדלת הפער של אלו שאין ברשותם סביבת למידה מרחוק. המצב הנוכחי צפוי להשפיע על כל אחד משלושת גורמי ההשכלה וההכשרה: מערכת החינוך, מערכת ההשכלה הגבוהה, ומערכת ההכשרות המקצועיות.

1. מערכת החינוך. בהוראה מרחוק מרכז הכובד הוא הכשרה והעברת ידע ופחות מענה חברתי-רגשי וחינוך ערכי. אם כן צפוי שיהיה צורך לחלק בצורה מובנית את לוח הזמנים והכיתות כך שמורים יוכלו לתת מענה לצרכים חברתיים ורגשיים בקבוצות קטנות, ויידרשו דרכים חדשות להעברת ידע מרחוק בשילוב כלים של הוראה א-סינכרונית. בתרחיש זה מערכת החינוך צפויה לסבול מאתגר כח אדם מורכב, והמעבר לכיתות קטנות ייצור לחץ נוסף. קיים סיכון לנשירת תלמידים והגדלת פערים חברתיים ופערים בהשכלה.
2. ההשכלה הגבוהה. ככל שהלימוד מרחוק  ימשך, יידרשו דרכי הוראה חדשות ומגוונות בנוסף להוראה הסינכרונית.
3. ההכשרות המקצועיות. צפויה טרנספורמציה בכישורים הנדרשים מהעובדים כבר בעתיד הקרוב. מציאות זו מחייבת מתן הזדמנויות הכשרה לעובדים הרבים בשוק שכל ההתנהלות בו משתנה במהירות. ההכשרות נדרשות בשני מישורים:
4. שיפור יכולותיהם של עובדים בענפים שונים על מנת שיתאימו לדרישות הלקוחות והמעסיקים ויוכלו להמשיך בעבודתם.
5. הכשרת עובדים רבים שהמשבר גורם להם לאבד את מקום עבודתם והם צריכים ויכולים לעשות הסבה מקצועית.

הכשרות אלו בהיקפים הנדרשים ובתנאי ריחוק חברתי אינן יכולות להתבסס על מערכת הלמידה המסורתית (תואר אקדמי, או קורסי הכשרה של חברות המתמחות בכך) באופן בלעדי.

סיכונים ואתגרים

1. נשירה.  עלייה בשימוש באמצעים דיגיטליים תוביל להאצה והעמקה בנשירה של תלמידים, שאותה יהיה קשה לנטר. צפוי קושי לסייע לתלמידים אלו ללא הקשר האישי מורה-תלמיד. הדבר נכון גם למוסדות להשכלה גבוהה בהם מאבדים את הקשר האישי והשיוך החברתי מה שעלול להוביל להגדלת הנשירה.
2. פערים לימודיים. התלמידים החסרים באוריינטציה דיגיטלית וגישה נוחה לאמצעי קצה לא יוכלו להפיק את המירב מהלימוד מרחוק. פער זה מושפע מנתונים אישיים של התלמיד וגם מנתונים אקסוגניים כמו  תלמידים המגיעים ממשפחות במעמד סוציואקונומי נמוך, או לחילופין ממשפחות במעמד סוציואקונומי מבוסס בו ההורים עובדים ולא יכולים לפנות את הקשב והסיוע הנדרש לילדים.
3. פריון. הפריון בישראל נמוך ב-24% מהממוצע של ה-OECD והפער לא הצטמצם בעשורים האחרונים. בעקבות המשבר ישנה סכנה מהותית לפגיעה בהשכלה ובהכשרה המקצועית של העובדים שתוביל להרחבת הפער בפריון העבודה.

הזדמנויות

1. הוראה מונחית למידה. במוקד התהליך ההוראתי הנכון נמצא התלמיד. כיום, עם הטכנולוגיה הקיימת, והשימוש המאסיבי בהוראה מרחוק נוצרה הזדמנות לשלב פדגוגיה מותאמת אישית דרך השימוש בכלים דיגיטליים קיימים או כאלו שיפותחו בעתיד. מצב זה יאפשר לתמיד/ה לבחור את תכני הלימוד, ובנוסף למורה לתת משוב אישי.
2. הכוונה ללמידה עצמאית. מיומנות מרכזית נדרשת בעידן הלמידה הדיגיטלי וההכשרה לאורך החיים  (Lifelong Learning) הינה יכולת למידה אוטונומית. לימוד עצמאי חיוני לחוסן תעסוקתי בעולם שמשתנה מהר. הריחוק החברתי מחדד את הצורך בלמידה אוטונומית.
3. הגדלת ההיצע הלימודי. הורדת חסמים גיאוגרפיים ופיזיים של סביבת הלמידה מאפשרת למנף את הגמישות לטובת הגדלת היצע מוצרי ההשכלה. ניתן לספק ללומדים נושאי לימוד רבים יותר, שמספר התלמידים המעוניינים בהם גדול, אבל הם מפוזרים מבחינה גאוגרפית.
4. מגוון מודלים בהוראה. הורדת החסמים הגיאוגרפיים מאפשרת גם מימוש מודלים מגוונים בהוראה. מגוון זה יכול לאפשר לכל לומד, ולכל אדם מלמד למצוא את הדרך המתאימה לו ביותר.
5. ייחודיות ישראל בעולם. ישראל היא מדינה קטנה ולכן העלות לביצוע שינויים מהותיים איננה גדולה. כמו כן, ישראל מאופיינת בתעשייה מוטת ייצוא (בעיקר הייטק וביטחון) משמעותית אך מוגבלת בהיקפה. בניה מושכלת של מערך הכשרות דיגיטליות יכול להוביל לעליה של עשרות אחוזים במספרי המועסקים בחברות טכנולוגיות, וכן להוות הזדמנות להיפתח לעולם ההכשרות והתעסוקה הבינלאומי, ובנוסף לעבוד מתוך המדינה בחברות בינלאומיות ובכך להדק את קשרי התעשייה, העבודה והמסחר עם חברות אלו.
6. הקטנה של עומסי תנועה והקטנת זיהום סביבתי. המעבר להכשרות ולמידה המשלבים כלים דיגיטליים מגוונים יקטינו משמעותית את עומסי התנועה בכל הארץ, ובכך יעלו את פריון העבודה, ויקטינו את זיהום האוויר.

מינוף המשבר – מהלכים ליישום

מערכת החינוך היא מערכת ענקית ומורכבת, ששינויים בה לרוב אורכים עשורים. גמישותה של המערכת לשינויים הנדרשים היא מפתח לחוסן שלה. המערכת המוצעת תאפשר לשוק העבודה והאקדמיה לתת איתות מהיר למערכת החינוך ולתלמידים על הכישורים הרלוונטיים בכל נקודת זמן, ותאפשר למערכת את הגמישות להתאים את עצמה לעולם המשתנה. המערכת תאפשר לארגונים מהסקטור הפרטי, מהמגזר השלישי, ולעוסקים בהוראה והדרכה להעלות קורסים שיכולים לשמש גם את התלמידים וגם את שוק העבודה, ובתי הספר והתלמידים יבחרו את מה שהכי נכון ומתאים עבורם. המהלכים המוצעים:

1. זכות בסיסית. לצד חוק חינוך חובה, לימודים מקוונים ולמידה מרחוק יוכרו כזכות בסיסית לכלל תלמידי ישראל, ובאחריותו של משרד החינוך לוודא שלכל תלמיד בישראל יש יכולת ואפשרות ללמידה איכותית מרחוק.
2. Appstore לימודי. יוקם "Appstore" של קורסים והכשרות (לדוגמא ע״י הרחבת campus.gov.il). אינדקס של קורסים מהארץ והעולם. בסביבה זו יוכלו מורים, סגל אקדמי, אנשי תעשיה, וארגונים להעלות קורסים שיבוקרו ברמה בסיסית על ידי משרד החינוך / המוסד האקדמי/ משרד העבודה כדי לוודא שהם לא מטעים, או חסרי ערך. האינדקס יציג דירוגי לומדים של הקורסים, וגם אימוץ (endorsement) של גופים שונים את הקורס. חברות וארגונים יוכלו לציין קורסים יקנו יתרון בקבלה לתפקידים שונים, וגופים אקדמיים יכירו בקורסים לטובת לימוד לתארים.
3. אימוץ: האינדקס יציג דירוגי לומדים של הקורסים, וגם אימוץ (endorsement) של גופים שונים את הקורס. לשם הדוגמה בלבד: המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, חברת "ישקר", המפקח על הבגרות בהיסטוריה, יחידה 8200. ניתן יהיה לשרשר קבוצת קורסים כ׳ננו-תואר׳ ולהתנות הרשמה לקורס בהשלמת קורס קודם בשרשרת. האימוץ הוא המנגנון העיקרי דרכו שוק העבודה והאקדמיה יוכלו לתקשר עם ציבור הלומדים ולעדכן אותם לגבי הערך של הכישורים השונים אותם הם רוכשים. חברות וארגונים יוכלו לציין קורסים אשר יקנו יתרון בקבלה לתפקידים שונים, וגופים אקדמיים יכירו בקורסים לטובת לימוד לתארים
4. זמינות ונגישות. הקורסים יהיו פתוחים לכלל האזרחים במדינה, כאשר עסקים יוכלו לממן את ההשתתפות בקורסי ה-appstore לעובדים שלהם. המימון יזכה לעידוד באמצעות תמריצי מס והטבות נוספות כדי לקדם את פיתוח ההון האנושי במשק, ומימוש החזון של למידה לאורך החיים. ביטוח לאומי יממן את השתתפותם של מובטלים.
5. חופש בחירה למוסד החינוכי. לכל בית ספר ינתן החופש לבחור רשימה רחבה של קורסים שאותו הוא מאשר לתלמידיו. התלמידים יוכלו לבחור את הקורסים בהם הם מעוניינים מתוך אלו שאישר בית הספר, ויהיו מחוייבים מול בית הספר להשלים בהצלחה את הקורסים. בתי הספר יאפשרו ליווי בית ספרי לתלמידים הזקוקים לתיווך בלמידה הדיגיטלית.
6. יום בשבוע. יוגדר יום בשבוע עבור החטיבה העליונה בו הלמידה היא עצמאית, ואיננה מבוססת על המפגש מורה-כיתה. לאחר תקופה ניתן יהיה ליישם את המודל גם בחטיבות הביניים ובתי הספר היסודיים בהתאמות הנדרשות.
7. הקטנת עומס הבגרויות. היקף בחינות הבגרות יוקטן בצורה פרופורציונלית (לפחות 20%) כדי לתת מקום פורמאלי בתעודת סיום הלימודים הבית ספרית להכשרות עצמאיות.
8. תפקידי המורה. למורים במערכת זו תפקיד הן כמפתחי קורסים, הן כמורים בבתי הספר, והן בליווי פעילות התלמידים במרחב הדיגיטלי ובדיקתה.
   8.1 העלאת קורסים. מורים יוכלו ליצור ולהעלות קורסים שיפותחו על ידם באופן עצמאי, תוך תגמולם בהתאם למספר הלומדים בקורס שהעלו ושמירת זכויות היוצרים שלהם, ולצד הכרה של משרד החינוך בשעות הפיתוח והתחזוקה של קורסים אלו. לשם כך המורים יקבלו גישה למערכות לפיתוח קורסים דיגיטליים והכשרה מתאימה.
   8.2 מתכנני הוראה משולבת. הקורסים בסביבת הלמידה יוכלו להיות א-סינכרונים, סינכרונים, או קורסים היברידיים בהם חלק מהלמידה היא א-סינכרונית העברת ידע בלמידה מקוונת לצד למידה בקבוצות קטנות בהן מתרגלים ובוחנים יישומים של הידע. מורי בתי הספר יוכלו להשתלב כמנחי קבוצות בקורסים המשולבים.
   8.3 ליווי תלמידים והכוונתם. ליווי בבחירת הקורסים המתאימים להם לצד מתן תמיכה בתהליך הלימוד הא-סינכרוני.
9. דינאמיות והתאמה לצרכי התעשיה. לחברות וארגונים תהיה גישה למערכות לפיתוח קורסים דיגיטליים, ואלו יוכלו לפתח קורסים להכשרת עובדים, קורסים אלו יכולים לשמש את העובדים בחברה, וגם לסייע בהכשרה של עובדים עתידיים למשק בתחום. ארגונים ועובדים שיפתחו קורסים, וילמדו קורסים יזכו להכרה ותגמול בצורת הטבות מס.

להורדת הפרק המלא, לחצו כאן