רגע לפני שאנחנו נכנעים לגמרי לקורונה ומתרגלים לשחות בבוץ.
בואו נזכר שיש לנו חמשה סוגים עיקריים של משברים שנתמודד איתם בענק בעשור הקרוב; מלחמה– הגדולה שבהן עוד לפנינו. סביבה – ומספיק לראות מה קורה בחלקי העולם, להכיר ברגישות האקלימית של מיקומנו הגיאוגרפי ולהבין שזה יפגוש את ישראל בקרוב ובגדול. בריאות – הקורונה זה פרומו קטן להסביר לנו כמה אנחנו שבריריים ולא מוכנים באמת לאירועי בריאות קיצוניים. מזון – אתגר בפני עצמו ומשבר בשל גדילת העולם וכתוצאה משינויי האקלים, מלחמות ואינטרסים גאו-פוליטיים מסכנים אותנו מאד עקב התלות שלנו בייבוא של מזון ומרכיבי מזון חיוניים. תעסוקה/כלכלה – כתוצאה מכל המשברים וממצב של התגוננות וחוסר התמודדות מתוך מבט רחב וצופה פני עתיד, הכלכלה יכולה להתרסק עד לרמות של 50% אבטלה. ויותר.
וכן, וכך זה מתרחש בדרך כלל; המשברים קשורים זה בזה ואוהבים לבוא ביחד.
משברים שחשוב שנהיה ערוכים אליהם, משברים שחשוב שבהיערכות אליהם נוכל לבנות חוסן חברתי-כלכלי-ערכי ולייצר הזדמנויות ומי יודע אפילו נמנע אותם או נמזער אותם עד למינימום.
ומהמהלך של חזון "ישראל 2048 – עתיד משותף" נולדה בקורונה יוזמת "מדינה למופת", בדיוק לוודא שלא נפספס, לא ברמת המדינה והעולם ובעיקר לא ברמת כל משק בית ואדם, את החיים הכי הטובים.
המטרה היא לייצר יוזמות משבשבות – יוזמות המציעות פעולה פשוטה ומבריקה, שתפתור משבר ואתגר לאומי בכלים חדשניים, תוך בניית כיוון, רוח ועוצמה הנותנת מענה לציבור רחב ומשפיעה במכפלות לדורות.
יוזמות משבשבות.. – מה זה אומר ואיך זה עובד בפועל, בואו נעוף ונדגים רגע:
בואו ניקח כמה דברים שממש מטרידים אותנו, שכמעט אמרנו מהם נואש ונראה אם אפשר לפתור אותם בתוך פחות משנה וכמעט ללא עלות! כשכרגע פתרונות שלהם מתומחרים מכספי הצביור בכ-300 מיליארד שקלים!
והרי האתגרים; מחירים גבוהים של דיור וצריכה, קצב מטורף של בניה אל מול שמירת הסביבה, שעות אבודות בפקקים ומחירים אדירים לכל אדם ומשפחה, עלות מטורפת למשק וזה רק הולך ונעשה גרוע, זה פשוט שקיעה איטית, אז אנחנו מתרגלים לזה.
בואו נדגים חשיבה של יוזמה משבשבת (וזו רק דוגמא להמחשה), על סמך ארגון ידע קיים, נוכל למצוא את המידע הבא וזה על קצה המזלג בלבד;
כמה אנשים נוסעים בתדירות גבוהה ובאילו שעות, בין ירושלים לתל אביב וברחבי גוש דן ובין הנגב והגליל, נוסיף לזה חישוב של כמות שעות העבודה במגדלי המשרדים ונראה כמה שעות ומטרים רבועים פנויים יש במשרדים (לפחות 12 שעות בממוצע בכל משרד), ניקח את תקציבי הבניה של בתי ספר ומוסדות ציבור בשנה בישראל ונחשב כמה זמן פנוי יש בהם בזמן שהילדים לא שם (לפחות 16 שעות בממוצע בכל מוסד, ישראל בונה במיליארדי שקלים מוסדות חינוך וציבור כל שנה) ועוד מידע ששווה לאסוף אותו בשביל להסתכל על דברים אחרת.
ותארו לכם,
שעל כל מ"ר (למי שלא עובדים מהבית) יכולות להיות 2 או 3 משמרות בכל משרד, שבאותו בניין בית ספר יש בשעות אחרות פעילות בית ספר או חינוך לא פורמאלי אחר, שהאוכלוסייה בגדול מתחלקת לאילו שיותר טוב להם להתחיל את היום ממש מוקדם בבוקר ולאלו שמתאים להם להתחיל לקראת הצהריים ואולי משמרת שלישית לפנות ושאת כל זה אפשר לא רק לראות אלא אפילו לתכנן ולחשב ולקבוע סדר יום פרטי אחר, שחוסך המון שעות, משאבים, לחצים ובזבוזים.
וגם אם זה יעבוד ב 30% זו מהפכה. ההשפעות וההשלכות החיוביות של מהלך כזה או דומה לו הן לא ניתנות אפילו לכימות.
תיאורטית העומס על הכבישים, המשרדים יורד לפחות ב-50%, בכסף שנחסך (נכון לשנת 2020 רק ההצעה הזו שווה יותר מ-40 מיליארד ₪) אפשר לשפר איכות חיים, ליצור מנועי צמיחה ולאפשר שגשוג ורווחה לכל אחת ואחד.
רגע, אבל זה לא הגיוני, נחשוב ונתנגד;
דפוסי החיים שלנו, מערכות החינוך, הריטואל היומי שלנו, כל המחשבות והחישובים שלנו.. הכל מתחיל בבוקר ונגמר בערב, העמדה שלי במשרד, לא יכולה לשמש מישהו אחר, בית ספר שמתחיל ב-12:00 בצהריים? זה לא יעבוד..
אבל מה שבאמת לא הגיוני זה דווקא השחיקה שלנו, המשיכה שלנו לשיגרה הלא טובה, זו שהתרגלנו אליה, בזמן שהכל משתנה, זז ובוער.. זו שגורמת לנו לדעיכה ולחיים שנעים על אוטומט.
אנחנו לא רק הורסים את החיים שלנו, אנחנו גם עוזרים לרכבות של בודדים לדרוס את כל הקרונות האחרים, כי הם בונים על השיגרה ומנצלים את החולשות שלנו אל מולה.
התפקיד של המשברים הוא להאיץ אותנו למבט, לחשיבה ולמעשה אחר, שמדלג על הרבה קשיים, שנים והיסוסים.
היוזמה המשבשבת מציעה לבנות היום את המחר, ליזום מתוך הדמייה של תנאי המשברים האפשריים ולהיערך באין סוף דרכים ובכך לייצר חוסן, כלכלה, תרבות של זריעה לדורות וערבות הדדית.
הקורונה היא פרומו, קצת מפתיע בעוצמה, בהיקף ובמשך, אבל רק פרומו.
יש לה תפקיד חשוב ואנחנו מתעלמים ממנו לחלוטין ועוד יותר מהתפקיד שלנו; לא להתרגל, לא להתייאש, לא להתנגד לחשיבה ומעשה שנראה מוזר.
התפקיד שלנו הוא להקשיב למסר ולהשיב לעצמנו את הרוח והעוצמה.. ולשבשב..
לקחת את האנרגיה הטבעית של המשבר ולהפוך אותה שוב ושוב לכח של בניה ויצירה ליוזמות המופלאות ביותר.
מהשפעת הספרדית – הואצה כניסת הנשים לאקדמיה ולשוק העבודה. ממלחמות עולם – נולדו תרופות ומערכות בריאות, תעשיות הואצו בתחומי הרכב והתעופה. מהשפל הגדול – נולד ה"ניו דיל" וארה"ב זינקה להיות מעצמה תעשייתית.
עכשיו תורנו. ומה הדבר הגדול שאנחנו מתכוונים לעשות במשמרת שלנו?
