בריאות

עיקרי המחקר

תמונת מצב ותחזיות

מערכת הבריאות בישראל מתקדמת, יעילה וחדשנית ביחס למשאבים הנתונים בידיה. ישראל נמצאת בתחתית שיעור מיטות האשפוז לאלף איש בקרב מדינות ה OECD ושיעור תפוסה גבוה מאוד (94%).  עובדה זו מעלה את רמת היעילות אבל מורידה את רמת החוסן משום שאין למערכת שוליים רחבים מספיק (או אפילו בכלל) להתמודדות עם משבר. 

במידה ותתרחש התפרצות בלתי נשלטת, ייווצר עומס עצום על בתי החולים, מחסור במכונות הנשמה ומכשירי "אקמו" (ECMO) וציוד רפואי נוסף, מה שעלול להגדיל את מספר הקורבנות בתוצאה מן המגפה וגם כתוצאה של הסטת משאבי טיפול מחולים "רגילים" שהפתרון היחיד עבורם כיום הוא ביה"ח. המשבר עשוי, כמו כן, להוביל לקונפליקטים פוליטיים, הסטת משאבים מאוכלוסיות נזקקות שונות ומהפריפריה. יש לציין שעוד בטרם פרץ משבר הקורונה היה קיים בישראל אי שוויון בבריאות שהתבטא בין היתר בפערים בתוחלת החיים בין קבוצות דמוגרפיות ואזורים גיאוגרפיים. 

סיכונים, אתגרים וחולשות

המגמות הדמוגרפיות בישראל צופות זינוק עצום באחוז הקשישים בשנים הקרובות, שילווה בעומס כבד נוסף על מערכת שגם כך מצויה בקצה גבול היכולת שלה מבחינת משאבים, קיבולת ושחיקת כוח האדם המקצועי.

הקמת בתי חולים חדשים לא תצליח להדביק את מצוקת המחסור במיטות (המחסור בישראל מוערך בכ- 1,000-2,000 מיטות, בעוד ביה"ח החדש באשדוד הוסיף 370 בלבד ובנייתו ארכה תקופה ממושכת).

הסיכונים לזיהום, נפילה, או טעות בטיפול בשל העומס על הצוות הרפואי (תופעה שהפכה לגורם השני בסיבות מוות בארה"ב) מהווים טריגר לאיתור פתרונות חלופיים לאשפוז בבתיה"ח. 

הזדמנויות ויכולות

מגפת הקורונה העלתה לתודעה את כל הסיכונים הנ"ל ובשעה שחולים הנזקקים לטיפולים "מוותרים" עליהם ולא פוקדים את בתי החולים מחשש הידבקות בנגיף, נראה ברור שעבור חלק משמעותי מהמטופלים, בימי קורונה ובימים כתיקונם, אשפוז או טיפול בבית החולים איננו המענה המיטבי. את בתי החולים יש לשמור עבור מקרים בהם נדרשת כירורגיה, טיפול נמרץ או צורך בטכנולוגיות מיוחדות. 

בתי החולים מהווים מערכות מורכבות ומתוחכמות שעלות הקמתן ותפעולן יקרה מאוד, עלות הנופלת כנטל משמעותי על מערכת הבריאות. החלפת חלק מהשירותים הניתנים בבתי החולים באלטרנטיבה מוגנת יותר, זולה יותר הכוללת חוויית משתמש טובה יותר, היא ההזדמנות הגדולה בעת הזו. 

בפנינו הזדמנות להרחיב את מודל האשפוז הביתי. על פי מודל האשפוז הביתי, כל חולה הזקוק לאשפוז ולהשגחה ושלא נשקפת סכנה מיידית לחייו יופנה לאשפוז ביתי תוך שהוא מקבל את המענה המיטבי לכך באמצעות מערכת שיודעת לתת את הטיפולים הדרושים בביתו של המטופל. העתקת האשפוז בהיקפים משמעותיים לבתי המטופלים תשחרר אלפי מיטות בי"ח, תקטין את הסיכון בתפוסת יתר ותגדיל את המוכנות לגלי ביקוש (למשל במגפה) ובשורה התחתונה תעלה את החוסן של מערכת הבריאות, מה שמשפיע באופן ישיר על החוסן של משקי הבית ואמונם במערכת. 

לאשפוז הביתי לכשעצמו יתרונות רבים

• באמצעות הרחבתם ושדרוג הכשרתם של מקצועות רבים, ובניית צוות רב מקצועי להעצמת יכולות הטיפול בקהילה, ניתן יהיה לספק שירותי רפואה שונים, מגוונים ונגישים במרפאות הקהילתיות להוריד מן העומס על צוותי הרופאים והרופאים המומחים, להעלות שביעות רצון מצד מטופלים ולפתוח אופקי תעסוקה חדשים.
• במידה ותתאפשר הכרה ברפואה ביתית, כשדה קליני במסגרת לימודי הרפואה וכלל ההתמחויות הרלוונטיות (לדוגמא: פנימית, גריאטריה, שיקום, ילדים) תגדל משמעותית קיבולת בתי הספר לרפואה והכשרת הרופאים בישראל בהתאם לצרכי המערכת.
• הפעלת מערכת שיודעת לתת את השירות הרפואי בבית המטופל תאפשר שדרוג שירותי הרפואה באזורי פריפריה המרוחקים מבתי"ח קיימים.

מינוף המשבר – דרכים ליישום

• חוק שירותי הבריאות – הגדרת המענה הבריאותי לכל תושב בכל מקום
• פתיחה רחבת היקף של עולם האשפוז הביתי והרפואה בקהילה -מערכת הבריאות תייצר חוסן בחירום ובשגרה, תתייעל ותחסוך משאבי עתק.
• ביצוע התאמות אסדרה פשוטה של סטנדרטים, אקרדיטציה ושיטות תקצוב והתחשבנות מול קופות החולים.
• גיוון היררכיית המקצועות הרפואיים ובניית מערכת התמיכה במטפלים העיקריים. 
• עידוד התעשייה העילית לפתח ולהטמיע באופן נרחב טכנולוגיה המאפשרת רפואת בית וטיפול מרחוק, ועידוד התעשייה המסורתית להגמשת מערך הייצור הרפואי לבניית חוסן יצרני בתחום לעתות חירום. 

להורדת הפרק המלא, לחצו כאן